החלטה בתיק ע"ע 41105-02-12

ניתנה ביום 19 אפריל 2012

אמון בן דור                                                                                         המבקש

פרנקוס אנדרס                                                                                   המשיב

בפני: השופטת לאה גליקסמן,       השופט אילן איטח,         השופט אילן סופר

נציג ציבור עובדים מר איתן כרמון,  נציג ציבור מעבידים גב' דיתי שרון

בשם המבקש: עו"ד מאיר אבירם

בשם המשיב: עו"ד גיל ישראלי

]]

ה ח ל ט ה

השופט אילן סופר

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור אליהו מחלב ואילן לוי; תע"א 2323-09) מיום 17.1.12, בו התקבלה בחלקה תביעת המשיב והמבקש חויב לשלם לו פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פיצויים בשל אי הפרשות לפנסיה ותשלום נוסף בשל ניכוי שלא כדין. כמו כן, חויב המבקש לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסך של 3,500 ש"ח.

הרקע לבקשה

2.         המשיב הועסק על ידי המבקש החל מיום 1.10.07 ועד ליום 29.3.09, מועד בו פוטר מעבודתו.

3.         המשיב הגיש בבית הדין האזורי תביעה נגד המבקש לתשלום פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ושורה ארוכה של זכויות כספיות שונות המגיעות לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו אצל המבקש וסיומה. יצוין כי בתחילה נכלל בתביעה גם רכיב המתייחס לתשלום בגין פרויקט אדריכלות, אולם לבסוף הנושא הועבר להכרעתו של בורר.

בכתב ההגנה טען המבקש כי המשיב ביצע עבירות משמעת ולכן פיטוריו הצדיקו שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. בקשר לכך נטען כי ביום 26.3.09 התגלע ויכוח בין המבקש למשיב, במהלכו הזמין המשיב משטרה. הרקע לדין ודברים ביניהם סב על כך שהמשיב ניסה להעתיק חומר מהמחשב של המבקש למחשב שלו. לטענת המבקש, לא הייתה כל הצדקה להזמין את המשטרה למשרדו ומעשיו של המשיב היוו עבירת משמעת חמורה אשר הצדיקה את פיטוריו המיידיים, תוך שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

4.         בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה. בית הדין קבע כי המבקש הוכיח שהמשיב פעל באופן המהווה עבירת משמעת, המצדיקה את עצם פיטוריו לאלתר, ושלילת דמי הודעה מוקדמת. יחד עם זאת, בית הדין לא השתכנע שהיתה הצדקה לשלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים. בית הדין שקל את כלל נסיבות העניין, וביניהם: התנגדות המשיב לפעול על פי הוראותיו של המבקש; העסקת אדריכל שכיר על ידי המשיב, באופן פרטי, ממשרדו של המבקש ללא רשותו; האירוע מיום 26.3.09, בו עלה חשש שדברים פנימיים יועברו למחשב המשיב; נסיבות מקלות של המשיב הן בפן האישי והן בפן המקצועי. כפועל יוצא מכך, מצא בית הדין האזורי לנכון להפחית את שיעור פיצויי הפיטורים המגיעים למשיב ולהעמידם על 80% בלבד. בהתאם נפסק לזכות המשיב סך של 24,842 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפיטורים. בנוסף, חייב בית הדין את המבקש להשיב למשיב ניכוי דמי מחלה משכרו האחרון, מחודש מרץ 2009, בסך של 18,574 ש"ח, הפרש דמי הבראה בסך של 195 ש"ח וכן פיצוי בשל אי הפרשות לפנסיה בסך של 2,942 ש"ח. תביעותיו של המשיב לתשלום שעות נוספות, פדיון חופשה ופיצוים בגין פיטורים שלא כדין - נדחו.